המים במקורות

מים - נוזל החיים - היסוד הקדום ביותר המופיע בסיפור בריאת העולם בתורה "ורוח אלקים מרחפת על פני המים..." ואשר על שמם נקראו השמים שמים - שם מים (המים העליונים) ודווקא הם אלה שנבחרו לתחום את שטח גן העדן עלי אדמות בארבעת הנהרות שהקיפוהו.

התורה מספרת לנו כי האבות הקדושים עסקו לרוב בחפירת בארות המים. ובמרה - שם הומתקו המים, הובטח לדור יוצאי מצרים "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך..." ומכל אשר יש בבריאה לא נמשלה התורה הקדושה אלא למים!

בכל הדורות, אצל רבותינו קדמונינו צדיקי הדורות, שימשו המים ליסוד הפשוט עליו האצילו מברכותיהם לכל הפונים אליהם בכל צרה ועקתא, כי המים עניינם ענווה והכנעה, שהרי הם חסרי צורה צבע טעם ריח, בטלים הם לכלי אליו הם נכנסו ותמיד שואפים למקום הנמוך ביותר.

 על מים אלו, הנמכרים במארז מהודר, האצילו מברכותיהם גדולי ישראל וכן ראש וראשון לכל נושא קברי הצדיקים בארץ ובעולם הר"ר ישראל מאיר גבאי הי"ו.

התשלום עבור המים, מהווה בעצם תרומה לכיסוי פעילותה הענפה של אגודת אהלי צדיקים בשימור העבר היהודי בעולם, ובעיקר: בהצלת בתי קברות יהודיים ברחבי העולם מחילול וביזוי.

מעיין הבעל שם טוב

"ראבינובה קריניצה [מעיינו של הרבי], מים סגוליים ממעיינו של הבעש"ט, הם מים חיים המגיעים ממעמקי האדמה למרגלות הגבעות שמסביב לעיירה מזיבוז וספוגים בתפילותיו ודמעותיו של אור שבעת הימים הבעש"ט אשר נהג לצאת אל מחוץ ליישוב ולמרחבים המוריקים של אותם גבעות, ולשפוך צקון לחשו לפני כסא הכבוד.

על סיפור היווצרותו של המעיין מספר תלמידו בעל ה"תולדות":

מנהגו של הבעל שם טוב היה לצאת אל אותם מרחבים ולהתפלל על צאן מרעיתו ועל צרות הכלל והפרט. באחד הימים עת התבודד במקום ביחד עם תלמידו המובהק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה בעל ה"תולדות יעקב יוסף". התאחרה השעה ועם דמדומי השקיעה נזכר הבעש"ט כי טרם התפלל מנחה. ובבואו ליטול ידיו לפני התפילה נוכח לראות כי כלו המים מן החמת.

הזמן היה קצר מכדי להגיע למקור מים קרוב, והשעה הלכה והתאחרה.

בעל התולדות שעקב אחר רבו סיפר כי ראה את הבעש"ט נופל בפישוט ידיים ורגליים בחבטה עצומה על גבי הקרקע וזועק מקירות לבו בדמעות שליש: "רבש"ע מבקש אני ממך ומתחנן לפני כסא כבודך, אנא ברחמך הרבים הזמן לי מים לנטילת ידיים לתפילת מנחה, ואם לאו טוב מותי מחיי. הרגני נא הרוג ואל אאלץ לעבור חלילה על דברי השו"ע".

בסיימו את תפילתו שבקעה מקירות לבו, נוכח פתאום הבעש"ט שבמרחק שלש פסיעות ממנו החלו לבצבץ מים חיים מן האדמה...

או אז נטל הבעש"ט ידיו וניגש להתפלל תפילת מנחה ולהודות להשם על החסד הגדול שגמל עמו וברא עבורו מעיין שמימיו מפכים עד עצם היום הזה כעדות חיה למסירות נפשו של הבעש"ט על שמירת כל כללי ההלכה.

זהו אותו מעיין שמימיו ממלאים בקבוק זה שמאז היווצרותו ועד היום מהלכים סיפורי מופת לאלפים אודות סגולותיו הרפואיות בעבר ובהווה, מעיין זה על סגולותיו וסיפור היווצרותו מסופרים מדור לדור אף ע"י התושבים הערלים בכפרי הסביבה.

אגודת אהלי צדיקים שאבה את מים ממעיינו הקדוש של הבעש"ט ולאחר שהאצילו הרבנים מברכותיהם, נארזו המים באופן סטרילי כדי לשמור על איכותם וסגולתם.